בענין : בקשה לביטול פסק דין
1. התובע הגיש כנגד הנתבע תביעה בסדר דין מהיר על סך 9,878 ש"ח בגין עלויות שנגרמו לו בעקבות תאונת דרכים מיום 17/7/09, שארעה עת נהג הנתבע ברכבו של התובע בדיר אל חנא והתובע לא קיבל פיצוי בגינן מחברת הביטוח שלו.
2. לכתב התביעה צורפו אסמכתאות לגבי רכבי הנזק (הפרשי ירידת ערך, צילום תיק משטרה, שכ"ט עו"ד, מוניות, עלויות השכרת רכב) וכן כתב אישום שהוגש כנגד הנהג שגרם לתאונה , איהאב אבו אל חוף, כאשר הנתבע מופיע בכתב האישום כעד תביעה.
3. ביום 16/2/11 ניתן פסק דין בהעדר הגנה על בסיס תצהירו של המוסר אחמד אבו אלהיג'א, לפיו מסר את כתב התביעה והזמנה לדין לנתבע במכון השטיפה שבבעלותו בדיר אל חנא ביום 26/12/10 בשעה 16:25.
4. לתגובת התובע לבקשה לביטול פסק דין צורף מסמך ממנו עולה כי ביום 23/3/11 מסר מוחמד פטום את פסק הדין במכון השטיפה לידי ג'יהאן חמוד. כמו-כן צורף לתגובה אישור מסירה של אזהרת ההוצל"פ ממנו עולה כי ביום 28/7/11 מסר לואי חלייחל את אזהרת ההוצאה לפועל לנתבע.
5. ביום 11/1/12 הגיש הנתבע בקשה לביטול פסק דין במסגרתה טען כי נודע לו לראשונה על קיומו של פסק הדין בחודש דצמבר 2011 כאשר הוציא דף סריקת תיקים כללית מההוצאה לפועל ונדהם לגלות כי נפתח נגדו תיק הוצאה לפועל כתוצאה מכתב התביעה בתיק זה. הנתבע מדגיש כי לא קיבל את כתב התביעה ואת פסק הדין, אלא לאחר שפנה למזכירות בית המשפט ולשכת ההוצאה לפועל וצילם העתק מפסק הדין וכן את מסמכי התיק השונים.
6. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי הנתבע לא עמד בנטל המוטל עליו להראות כי נפל פגם בהליך שקדם למתן פסק הדין וכי הבקשה לביטול פסק הדין הוגשה במועד.
7. הנתבע טוען כי החתימה על אישור המסירה של כתב התביעה אינה חתימתו. טענה זו אינה מפורטת כנדרש ומעוררת תמיהות. ראשית, לא ברור מדוע בחר הנתבע לטעון בסעיף 8 לתצהירו כי כל המסירות שבוצעו לטענת התובע בוצעו במסירות אישיות, כאשר פסק הדין ניתן בהתבסס על מסירה אחת בלבד. שנית, חרף היותו מיוצג, בחר הנתבע שלא להגיש תשובה עניינית לתגובת התובע. לבחירה זו משמעות רבה בהתחשב בעובדה כי לתגובה צורפו שלושה אישורי מסירה שבוצעו על ידי שלושה מוסרים שונים במועדים שונים וכולם נחתמו על ידי מקבל המסירה. אין זה מתקבל על הדעת כי שלושה מוסרים שונים יזייפו חתימות של מקבלי מסירה במסמכים הנושאים את שמם ובשניים משלושת המקרים גם את מס' תעודת הזהות שלהם.
8. אשר על כן, אני דוחה את הבקשה לבטל את פסק הדין מחובת הצדק וקובע כי הנתבע לא השכיל להצביע על הסבר מניח את הדעת לאי הגשת כתב הגנה ולאיחור משמעותי בן קרוב
ל - 9 חודשים בהגשת הבקשה לביטול פסק הדין.
9. במצב דברים שכזה, אין חובה לבחון את טענות ההגנה. לשלמות התמונה אתייחס בקצרה לטענות ההגנה שהעלה הנתבע.
10. הנתבע טען כי בניגוד לאמור בכתב התביעה התובע התיר לו לעשות שימוש ברכבו. טענה זו אינה מפורטת כנדרש. בהעדר גרסה נוגדת לגרסת התובע בכתב התביעה, יש להניח כי התובע הביא את רכבו למכון השטיפה של הנתבע לצורך שטיפתו. במצב דברים זה לא ברור מדוע הנתבע לקח את הרכב ונסע עימו ברחבי דיר חנא.
11. הנתבע טוען כי הוא אינו אשם בתאונה. מדובר בטענה ממשית שכן הוגש כתב אישום כנגד הנהג האחר שהיה מעורב בתאונה. יחד עם זאת, אין בטענה זו כדי לשלול את אחריותו של הנתבע לנזקים שנגרמו לתובע בעקבות שימוש בלתי מורשה שעשה הנתבע ברכבו של התובע. כמו-כן, אין בדחיית בקשת הנתבע לביטול פסק הדין כדי למנוע מהנתבע להגיש תביעה נפרדת כנגד הנהג שגרם לתאונה.
12. אשר על כן, אני דוחה את הבקשה לביטול פסק הדין ומחייב את הנתבע לשלם לתובע הוצאות משפט בסך של 1,000 ש"ח.
למען הסדר הטוב, אציין כי פסק הדין שניתן בתיק זה הוגש לביצוע במסגרת תיק הוצאה לפועל מס' 01-75361-11-9.
עוד אציין כי הנתבע בחר שלא להפקיד בקופת בית המשפט את הסכום שנקבע כתנאי לעיכוב הליכי הוצאה לפועל.
ניתנה היום, כ"ג שבט תשע"ב, 16 פברואר 2012, בהעדר הצדדים.